.png)
חוסן אנושי רגשי לארגונים
לנהל אנשים זה מורכב,
אם אתה בעל חברה, מנהל ארגון או אפילו ראש צוות - אתה יודע על מה מדובר...
סכסוכים במקום העבודה, תתי קבוצות, קונפליקטים ושאר משקעים חברתיים, הם בעיקר אלו הפוגעים באיכות ביצוע המשימות והמורל הכללי בסביבת עבודה.
לחצים שמביאים מהבית למקום העבודה או לחילופין משקעים רגשיים מהעבודה, שמביאים הביתה למשפחה, מעוררים אתגרים רבים בקרב אנשים שמנהלים אנשים.
כל חברה, ארגון או צוות, הינו אורגניזם ממש כמו גוף האדם. העובדה שלגוף יש חוסן, אינה בהכרח תרחיק ממנו וירוסים או חיידקים - אלא החוסן הפנימי, מאפשר התמודדות יעילה נגד הפרעות, תקלות, תוך כדי התאוששות והמשכה בשגרת הפעילות התקינה היומיומית.
האם אפשר בכלל ליצור מקום עבודה ללא מחלוקות וקונפליקטים?
האם ישנה דרך ליצור חוסן חברתי, המאפשר התנהלות אנושית בריאה בארגון?
איך מטמיעים תרבות רגשית חיובית, שהופכת את סביבת העבודה, למקום מיטבי ובעל ערך?
"כל הבעיות בעולם נובעות מדיס- אינטגרציה, חוסר חיבור בין תת-מערכות.
בגוף האדם יכולה להתבטא דיס-אינטגרציה כמחלה,
בגוף גדול כמו חברה או ארגון תתבטא דיס-אינטגרציה כחוסר תקשורת בין אנשים שעלולה להוביל למשבר ואף להתרסקות.
חוסר התקשורת מתבטא בחוסר הרגשת צרכי הזולת ובחוסר נכונות להתחשב בו."
פרופ' יצחק קלדרון אדיג'ס, מומחה בעל שם עולמי לניהול
מְחוֹלֵל המוטבציה
חוסן אנושי רגשי בארגון, נבחן ובא לידי ביטוי ע"י היכולת של העובדים לייצר קשרים בעלי משמעות המגבירים את תועלת ותפוקת הארגון.
״אהבת עמיתים״(Companionate Love), הינו אחד התחומים, התופס תאוצה בשנים האחרונות בעולם, בהקשר לתרבות ארגונית. יצירת קשרים משמעותיים בין קולגות, הם אבני ייסוד להצלחת ארגון. זה בולט במיוחד בעמידה באתגרים, חדשנות ואף בהתמודדות עם מקרי קונפליקט וסכסוכים.
יסודות התקשורת בין בני האדם, הם תחום רגיש ונחוץ היום. ביניהם גם תשומת לב על יכולות ההקשבה האינטגרטיבית והאמפתיה. מחקרים מראים שלפיתוח יכולות אלו אין מספיק תשומת לב, במיוחד בעולם של היום - בו כל אחד יותר ויותר מרוכז בעצמו.
יצירת תרבות רגשית משמעותית בארגון, מגבירה בעובדים את תחושת השייכות לארגון, מעלה את ״OCB״ (Organizational Citizenships Behaviors) - מונח המסביר את מידת התרומה של העובדים ועד כמה הם נותנים מעצמם, מעבר למה שכתוב להם בחוזה.
הצורך הארגוני
-
מודל H.E.R.O מעניק פרספקטיבת חדשנות ניהולית מתוך מודעות אינטגרלית, המבוססת על יצירת קשר רגשי עמוק ופיתוח אינטליגנציה חברתית בארגון.
-
הטמעת המודל מקדמת הפרייה הדדית, מגבירה יצירתיות, מתאימה ומעצבת את איכות הקשרים בין משתתפי המשחק בארגון אל צורת יחסים המותאמת לעולם המקושר.
-
הגישה דוגלת בהקניית "מיומנויות רכות" - SOFT SKILLS, הקשורות לכישורים חברתיים, מיומנויות תקשורת, אינטליגנציה חברתית - המעניק לארגון חוסן רגשי ויכולת לנתב נכון את סביבת העבודה לביצועים מיטביים.
-
שילוב המיומנויות הרכות (SOFT SKILLS) עם הכישורים המקצועיים (HARD SKILLS) תניב מיצוי פוטנציאלי של העובד בפרט ושל הצוות ככלל.
מיומנויות חברתיות בעולם העבודה העתידי
על פי ממצאי מחקרים שנערכו במכוני מחקר באוניברסיטת אוקספורד (Fray & Osborne, 2013) ובאוניברסיטת הרווארד (Deming, 2017), הצביעו על המיומנויות חברתיות כנדרשות ביותר בעולם העבודה העתידי.
על רשימת הכישורים המרכזיים שידרשו בעתיד נמנו, בין היתר: יכולת לעבוד בצוות, מסוגלות לנהל קונפליקטים ומו"מ, שימוש באינטליגנציה רגשית, חשיבה יצירתית, גמישות אינטלקטואלית (תמורתיות), יכולות להתנהל בסביבות עבודות דינמיות, תכלול של זהות וייעוד אישי ועוד.
בהישען על מחקרים משמעותיים אלו, ביסוס הגישה אותה אנחנו מציעים לארגונים מטפחת את הכישורים הדרושים להתאמת ארגונים לשינויים הדינמיים ולתרבות הארגונית המודרנית, המתפתחת בצעדי ענק.
מטרת הגישה לווסת אקלים אנושי רגשי, המבוסס על יחסים מיטיבים בין משתתפי התהליך בארגון. התרבות הרגשית תקנה לאנשיה ביטחון והשראה, תייצר לארגון תדמית פנים ארגונית חיובית, המגבירה במועסקים את תחושת השייכות והמשמעות.
שינוי ארגוני משמעותי
בהקשר הארגוני, ההתמודדות אל מול האתגרים של התקופה והשלכותיה, הערפול סביב העתיד, הלחץ וחוסר האונים משפיעים ללא הכר על העובדים וההנהלה. עובדים בכירים וזוטרים מגיעים מביתם למקום העבודה (והפוך) עמוסים מטען רגשי שלילי, המשפיע על התפוקה בעבודה ועל האקלים החברתי בארגון. מסיבה זו, חשיבות תרבות רגשית תומכת וחיזוק החוסן החברתי בארגונים - הפכו כיום למטרה עליונה ולא מנת צד.
אורטל ברכה אלבז
קונסול, שגרירות ישראל, קרואטיה
חוסן רגשי אנושי לארגונים (H.E.R.O) יודע לעזור לאנשים לעבוד כקבוצה מגובשת, בה כל המשתתפים מרגישים, שהם משקיעים בצורה מכוונת להשגת בניית הצוות.
מי שמחפש עזרה לבניית צוות חזק יותר, על ידי שיקוף לחברי הצוות מהי המשמעות של עבודה טובה בקבוצה, יהיה בר מזל לשתף פעולה עם אנשי מקצוע כמו רועי ואורית טאוב.
איווה סטיפנוב
רכזת תרבות, שגרירות ישראל, קרואטיה
היה ממש נחוץ בתקופה שקשה להרגיש כמו צוות, בגלל המגבלות והשינויים השונים במודל העסקי שלנו. היה נחמד לראות את כולם יחד ולומדים אחד על השני, במיוחד במגפה, זו הייתה דרך להרגיש קרובים יותר. זה היה מרגיע, ובכל זאת השפיע לטובה על התנהלות העסקית שלנו, ועל כך אנו אסירי תודה.
פטרה קולגה
A.O.R L.t.d מנהלת מכירות
בעבודתי הוכח שעבודה מתמשכת והשקעה בהיבט החברתי, ביחידים ובצוותים תורמים לפונקציונליות ולפרודוקטיביות טובים יותר. העובדים מונעים יותר, נותנים יותר משמעות לעבודה עצמה וגם לחשיבות של כל אדם בצוות.
