השגת חוסן אנושי רגשי

דף הבית: Welcome

צַו הַשָּׁעָה

אנו חיים בתקופה מאתגרת, בה בני האדם מתמודדים עם איום משותף גלובלי, המביא עימו חרדה, לחץ וחוסר וודאות לגבי העתיד. כל אלו משפיעים על יכולות ההתמודדות והתפקוד היומיומיים. מעבר לאיום הביולוגי, מתגלים יותר ויותר סדקים בכל המבנים החברתיים, בכל תחומי החיים: עסקי, חברתי, מדיני, משפחתי וכו'..

הצורך חברתי

ליבת אמונותינו מבוססת על ההנחה, שפיתוח, שימור ותחזוק הקשרים הבין אנושיים, הינו המצרך הנדרש ביותר בכל תחומי החיים במאה ה-21.
הגישה דוגלת בהקניית "מיומנויות רכות" - SOFT SKILLS, הקשורות לכישורים חברתיים, מיומנויות תקשורת, ניהול רגשות ואינטליגנציה חברתית - המעניקים לאדם חוסן רגשי ויכולת לנתב נכון את חייו, להרגשת סיפוק ואושר.

החזון כמניע

Human Emotional Resilience Obtainment - H.E.R.O (השגת חוסן אנושי רגשי) הינו תהליך שנוסד מתוך היחשפות למהפכה החברתית שרוקמת עור וגידים בישראל: גישת Social Behavioral Leadership S.B.L - מנהיגות התנהגותית חברתית.
גישה זו מיושמת מספר שנים בפרויקטים שונים במשרד החינוך, בתי ספר, רשויות מקומיות, חברות היי-טק ועוד. הגישה שמה לעצמה למטרה לחולל מהפך, בהדגשת נחיצות הטמעת קשר אנושי מיטבי, כאבן הראשה בכל מוסד חברתי/ציבורי.
גישת SBL, מנהיגות מבוססת תהליכים חברתיים -Social Based Leadership , הינה גישה חינוכית-חברתית שפותחה על ידי ד"ר אלי וינוקור - ראש החוג לחינוך חברתי קהילתי (חינוך בלתי פורמלי) במכללה האקדמית גורדון ואבינועם יומטוביאן - דוקטורנט ומנהל ההתנסות המעשית בחוג לחינוך חברתי קהילתי במכללת גורדון, במסגרת מחקרם ועבודתם בתחום החינוך, חקרו את נחיצות בניית תהליכים חברתיים חינוכיים/מנהיגותיים, ככלי למטב קשרים קיימים בארגון, מוסד או קבוצה.

אחת הדרכים להסביר מהו חוסן אנושי רגשי - זה להסביר מה זה לא אומר ...

חוסן אינו אומר שאין קונפליקטים, כולנו בני אדם שרואים, חושבים ומרגישים בצורה שונה, דעות תמיד יתנגשו, אי הסכמות תמיד יתקיימו, קונפליקטים תמיד יופיעו ככל שמתפתחים. אין חברה ללא קונפליקט, כפי שקבע לפני יותר ממאה שנה הסוציולוג והפילוסוף גיאורג זימל במאמרו על נושא זה. קונפליקטים ומתחים הם יסוד מכונן של החברה.

"חוסן אנושי רגשי", מאפשר לנו להיות יציבים אל מול ריבוי דעות ולראות בהם יתרון, בשוני וגיוון בין אופי האנשים - כמצע להפריה ובאתגרים ומשברים - כמקפצה להתפתחות.

כל חברה, משפחה, ארגון, צוות או כל קבוצת אנשים, הינו אורגניזם ממש כמו גוף האדם. העובדה שלגוף יש חוסן, אינה בהכרח תרחיק ממנו וירוסים או חיידקים - אלא החוסן הפנימי שנוצר בינהם, מאפשר לכל אחד התמודדות יעילה נגד הפרעות, תקלות, תוך כדי התאוששות והמשכה בשגרת הפעילות התקינה היומיומית.

מהו חוסן אנושי רגשי ?

לאורך ההיסטוריה קיים האדם קשרים חברתיים על בסיס היכרות אישית עם סביבתו: הוא הכיר את שכניו, את בעל חנות המכולת, פקיד הדואר והבנק, גם קרובי משפחתו גרו בקרבת מקום - מצב שהעניק לאדם תחושת ביטחון ושייכות.

לעומת זאת כיום, רוב האינטראקציות עם אנשים הן על בסיס התפקיד שאותו הם ממלאים עבורנו, ללא היכרות אישית עמוקה. כך הפכו בני האדם ל"נותני שירותים" ו"מקבלי שירותים". קשרים כאלה נוטים להיות "קרים", נטולי יחס אישי וחם, בו האדם מרגיש במעגלי סביבתו הרגשת זרות וניכור.

תראו אותנו, בנינו לעצמנו עולם שבו כל אחד מתקיים במנותק מהאחרים, סגור בתוך עצמו.
הדיכאון כובש את העולם, הצורך בתרופות הרגעה גובר, הקושי להתמודד עם סיטואציות חברתיות מכביד.

מאפייני החיים המודרניים מאותתים שכך זה לא יוכל להימשך לאורך זמן. האדם הוא יצור חברתי, וכאשר הוא לא מקבל את היחס החברתי החם שלו הוא זקוק, חסרה לו הרגשת חיות וביטחון, והתפקוד שלו נפגע.

הגברת החוסן שלנו מכאן ואילך, תלויה בעיקר בחיזוק הקשרים שיש לנו עם הסובבים אותנו.

גם בטבע, כאשר מולקולות קשורות זו לזו בקשרים חזקים, הן יציבות יותר. כלומר, הקשרים מקנים לחומר "חוסן פנימי" גדול יותר.

פיתוח היכולת להתקשר לאחרים, על אף האינדיבידואליות שמושכת לכיוון הפוך בדיוק, יוצרת רשת קשר חזקה מאוד שתגביר את יכולת העמידות של כל אחד ואחד. היא מעניקה גמישות פנימית, כלים להתמודדות עם משברים ויכולת הסתגלות משופרת לשינויים בחיים.